ביקורת ספרים: ספרים חדשים | ספרים מומלצים

רוצים לקבל עדכונים במייל על ביקורות וספרים חדשים? הצטרפו עכשיו לרשימת הקוראים, בצד ימין.

יום חמישי, 18 בדצמבר 2014

יומנו של מויישה / מנחם זילברמן – פרוייקט מימון המונים (הדסטארט)


תולעת ספרים הייתי כל חיי, גדלתי בבית מאוד מילולי, של אמא סופרת, ואבא שחקן וקומיקאי, שחי על קוצם של י'ודים שונים, ועל חידודי לשון כפל משמעויות והפתעות. לכן היה מצחיק.
אבי היה הסטנדאפיסט הראשון בישראל. מנחם זילברמן, או בשיכול האותיות שהיה נוהג להתבדח על עצמו, מנחם ז"ל בר-מינן. בינואר שעבר הוא עזב את גופו והמשיך את המסע שלו לעולם אחר, מצחיק יותר.
אחותי שנסעה להלוויה בלוס אנג'לס מצאה ארכיון מופלא שהשאיר אחריו, ממש אוצר. פנינה שבצבצה מן הארכיון הזה היה ספר אוטוביוגרפי שכתב עם סיפור חייו הלא יאמן לפני לכתו. עכשיו ביתו אביגיל זילברמן, אחותי, מעלה את פרוייקט מימון ההמונים, להוציא את ספרו האוטוביוגרפי על חייו.
כשכותבים ריוויו על ספר, זה אחרי שקוראים אותו. כשקורא רוצה לרכוש ספר בחנות, הוא מסתמך על חברים שקראו או מבקרים שהמליצו והוא גם מעיין בחנות וקורא כמה שמתאפשר לו לפני שמחליט לרכוש. כאן – עדיין אין ספר, אז איך מחליטים?
אז אני אספר איך זה היה לגדול עם אבא כזה...

את הבת של מנחם זילברמן?
הנה שאלה שלוותה אותי במהלך חיי. כשהנהנתי, תמיד קיבלתי בתגובה יחס של הערכה. מנחם זילברמן הוא אבי החורג, הכרתי אותו כשהייתי בת שנה וחודשיים. בגיל שנתיים, לאחר היכרות די קצרה, הוא לקח אותי איתו להופיע בזהו-זה, ב"מפלצת הקולנוע" וסמך עלי שלא אעשה פאדיחות.


אני בת בערך 5. אבא יושב איתנו הילדים, ורואה באגס באני, בתקופה שלא היה תרגום או דיבוב, בקטע מסויים היה מתפוצץ מצחוק, אנחנו מסתכלים עליו, אבא תסביר, אבא מריץ אחורה את הקטע, מסביר לנו, היטב, עד שנבין. וכך משפטי באגס באני היו אבני יסוד בתרבות המשפחתית שלנו. וכך גם התחלתי להבין ולדבר אנגלית מגיל צעיר
אבא מסוגל לספר בדיחה על כל נושא שבעולם. רק תתנו לו.. הילדים היו שוברים את הראש. דין אחי, זורק, בדיחה על רמזורים. אבא חושב וחושב, אבל לא מוותר לאתגר: בסוף הוא מדגדג אותו בצירוף המילים, אדום צהוב ירוק אדום צהוב ירוק. אחי דין הולך בעקבותיו ומגיל צעיר ממציא הצגות ומונולוגים – אל הקהל הסבלני אחותו, וכך היינו מבלים שעות בצחוקים ובהצגות.
כאן, אחי מופיע איתו, בתרגום של אבוט וקוסטלו, לWho's on First Base""?




 אבא מתחיל להופיע במרכז, ולוקח איתו את כל המשפחה בטרנזיט ואן, שיתאים לנסיעות ארוכות ומשפחתיות. הנסיעות הארוכות התחברו לו לתרבות האיזי ריידר שאהב, והמערכון על הג'ק מאוד מדבר בשפה הזו...

הוא המשיך את התרבות הזו, של הנסיעה המתמשכת והחופשיה אל האופק – בקליפורניה, שם עשה טיולים מצחיקים בעברית – מאגר מידע בלתי נדלה על כל פיפס
לינק
 אבא, שאהב את השם מוישה, ע"ע המערכון משה והאורנג'דה שכתב לדודו טופז כתב את האוטוביוגרפיה שלו בגוף שלישי, והוא מספר על משה שכותב יומן.

"השאלה הראשית ביומן הזה היא: האם המדינה באמת לא בסדר, או שאני טיפש מלהבין אותה, עצלן מלחקור אותה ופחדן מלהתמודד איתה." כותב מוישה ומתאר מערכת יחסים מורכבת ומלאת עליות ומורדות עם ישראל.
הוא מתאר את ילדותו המשונה כילד אילתי, עם שני אבות ואמא שלא מבינה אותו: "אני ילדתי כזה ילד חמוד ותראה מה עשית לי ממנו." או "אל תצחקו, אחרי זה הוא חושב שזאת חכמה!".
הוא מספר על רגעי הזוהר, הקשיים בקריירה וההחלטה להשאיר את הכל מאחור ולעזוב לארצות הברית. המון קטעים מצחיקים והמון קטעים טראגיים שעוד יותר מצחיקים.

מנחם זילברמן היה הסטנדאפיסט הראשון בישראל. הוא גם היה שחקן, תסריטאי, מוזיקאי, מפיק, במאי, קופירייטר וקפטן. שותף להצלחות הכי גדולות של הבידור בארץ: להקת הנח"ל, גבעת חלפון, שלאגר, כוורת, זהו זה, וגם היה כוכב הטלוויזיה הראשון בישראל בסדרה המיתולוגית חדווה ושלומיק.


הנה הלינק, לפרוייקט, זה הולך להיות ספר מצחיק, מאיש מצחיק, ופרוייקט מימון המונים אחד, שמסתיים לא במקרה ב 12 לינואר, יום השנה למותו של אבי. הסכום המבוקש (35000) מיועד כולו לכיסוי הוצאות, והתומכים יקבלו בתמורה לתמיכתם, עותק של הספר ועוד מלא גודיז....
 עשו שייר לפרוייקט - SHARING IS CARING :)




לסיום ציטוט מהספר:
כשכולם השקיעו בבורסה, באגרות חוב, בזהב, בעסקים, מוישה השקיע בזכרונות נעימים. "אני רוצה להיות בטוח," כותב משה, "שברגע ההוא, עם רגל אחת בקבר, כשתעלה השאלה הבלתי נמנעת: קיבלת כך וכך שנים, לפחות נהנית?״ לא אתחיל לגמגם.

>>לתמיכה בפרוייקט לחצו כאן<<