אירמה מתחילה את מסעה, ברדאוץ, בוקובינה, שהיתה פעם טריטוריה אוסטרית אבל שייכת לרומניה, בדרכה לבוקרשט ללמוד. פרה-מלחמת העולם השניה.
"חיכוך גלגלי הקרונות במרווחים שבין חיבורי הפסים משמיע צליל מונוטוני, ודהרת הרכבת נושאת עמה מנגינת נקישות קצבית, הנדמית באוזני האישה כחזרה מתמשכת על ראשי התיבות של תאגיד הרכבות הרומני – 'קלאה פראלה רומניה': צ'ה-פה-רה, צ'ה-פה-רה"
הספר מחולק בצורה כזו שפעם אירמה מספרת את סיפורה בישראל, ופעם המספר מספר את סיפורה עוד באירופה. החלקים בהם המספר מספר, כדוגמת הציטוט הנל מעמ' 17, מצטיינים בלשון ציורית, עשירה, מצלולית, שהזכירה לי לפעמים את תחושת המתק שהייתי מקבלת מהשפה כשקראתי ספרים של עמוס עוז.
החלקים שבהם אירמה מספרת את קורותיה בישראל, מצטיינים בעסיסיות הרומנית, מתובלים כמו קבב רומני נימוח בפה או מנה אחרת מהקוויזין, שאירמה והמשפחה נהגו להסב את טיולי השבת המשפחתיים שלהם בארץ סביבם. "בגלל כל המשפחה עכשיו יחד ביזראל היינו רואים אחד לשני הרבה, ומתי לא רואים מדברים הרבה בטלפון. אפילו שכולנו עבדנו הרבה שעות, הוויקאנד עשינו כל הזמן ביחד". (עמוד 41). עצם העובדה שלא היה סיפק בידה ללמוד עברית כיון שישר שהגיעה לארץ החלה לעבוד "בבנגדם" (בנק הדם) בקפלן, אבל זה לא עצר בעדה, ולא אכפת היה לה שכולם "עושים סהוק" (עושים צחוק) מאיך שהיא מדברת.
משה מילר רוקם ביד אמונה בהרבה חוטים עדינים את סיפורה של אירמה ומשפחתה באירופה. היא ואחותה גרו במרכז בוקרשט ולכן ניצלו מפשיטות ופוגרומים, אבל משפחתה היתה פחות ממוזלת ובני המשפחה נתפסו ונשלחו למחנות עבודה מאמללים.
אירמה משמתמשת בתושייתה הרבה, ומנתבת התאהבות של קצין בה, לחילוץ משפחתה ממחנות העבודה. בעלה סנדו, שהינו פעיל בתנועה קומוניסטית נחקר פעמים אינספור עם התקדמות המלחמה, לאחר שהולאמו נכסיהם, הם נאלצים לחלוק את דירתם עם משפחה שצוותה אליהם, וצוטטה להם בכל צעד, יחד עם שוערת הבניין שמדווחת על כל צעדיהם ל"סקוריטטה", "החיים התנהלו כמלחמת קיום במציאות הזויה מאוימת תדיר, שרק תקווה אחת נותרה בה: העליה לישראל" (עמוד 186)
ולמרות שבני משפחתה מקבלים אישור עלייה לארץ אירמה סנדו וביתם מיקה, נאלצים לחכות שנים נוספות כדי לקבלו.
יום אחד, היא מקבלת מכתב, בטעות לכתובת אמה, שבה מופיעים 4 שמות מאושרי עליה לארץ, אמה, היא בעלה ובתה. "היא התיישבה בעודה רועדת, על כיסא סמוך וניסתה לעכל את המתרחש. איך זה יכול להיות? הרי סנדו נתון במעצר, ואין סיכוי שה'סקוריטטה' יאשר את יציאתו מרומניה. קיימת אפוא רק אפשרות אחת: אירעה כאן טעות בירוקרטית. נתק ביד ימין שהנפיקה את התעודות ליד שמאל, המשחררת את סנדו לחופשת בית קצרה מה'מעצר לצרכי חקירה'...במהרה הגיעה למסקנה המתבקשת:...צירוף המקרים הנדיר מכתיב רק אפשרות אחת: היום יוצאים מרומניה!". (עמוד 193)
אבל זה כמובן לא כל כך פשוט, למרות האישור הנכסף יש צורך באישורי יציאה מרומניה, וכניסה לארצות שבדרך, כסף וכו'... אירמה חושבת מהר, והמשפחה יוצאת להרפתקת הרכבת של חייהם, בדרכם הנכספת לישראל, אפילו ש"ביזדראל הכל דזרט ואין אפילו עץ אחד לתלות את עצמך".
מאותו רגע שהם יוצאים לדרך, אני בולעת את הדפים ואחוזה בהם כמו בסרט מתח משובח, שבו אי אפשר לצאת מהסיפור עד שזה לא מגיע לפתרונו.
אירמה, ספר חדש שיצא בהוצאת רימונים, מפתיע ברמת הטיב שלו, והקתרזיס שהוא מספק. אירמה הגיבורה, העברית כגיבורת משנה, אירופה וישראל בתפקיד ניצבות, והחושניות של הריחות הצלילים המלבושים והמנהגים, שמלווים את הקורא, עוד מאירופה.
יצאתי בתחושת התעלות בסופו. מומלץ בחום רב!
