"מאחר שצדק ורגש לא הולכים תמיד עם דין" היא נאלצה לשימם בצד. היה עליה להיות קרה, מחושבת קשובה ומחליטה ."אין זמן להתלבטות, הצדק מעניין עד גבול מסויים. צריך לקבל החלטה וכמה שיותר מהר. ההנהלה לוחצת." (עמוד 124).
כאן בספר הזה, היא יכולה לקחת את הזמן.
בית המשפט הקטן שלי, הינו אסופה של סיפורים קצרים, בית המשפט הקטן, של אביטל. הספר מתחיל במיני סנסציה, בה היא מגלה מדוע לא מונתה לנשיאות המחוז, על אף שהיתה המועמדת המתאימה ביותר. שיחת טלפון קצרה אל תוך הלילה, שסיקרנה אותה עד כדי כך שלא יכלה לישון.
הרי בעקבות אי המינוי הזה התפטרה בהודעה של שנה מראש. בקשתה התקבלה "כמבוקש" והיא בתום השנה הזו, הפכה כך סתם ל"בדימוס" בלא שיחה או מילה טובה לדרך החדשה.
כשקרביה סוערים היא מבקשת לפגוש את עמיתה, שחייג אליה באותו לילה ולגלות מדוע לא מונתה. אותו רגע מכונן מוליד בתוכה מירוץ פנימי, לקילוף השכבות שעטתה עליה עם השנים, מאחורי מסיכת השופטת, אשר התגלמו כדפיה בספר זה.
"מי אני?" שאלתי את עצמי,
"מה מניע אותי בחיים?
למה כל זה קרה לי?
(עמוד 23)
יד ימינה שכתבה בעבר פסקי דין הופכת להיות הצינור שלה למחשבות ולרגשות בכתיבה, היא מגרשת את השכל הביקורתי, והוא הולך, אבל שב אחרי זמן לא רב. את תחילת מסע הכתיבה הזה היא חוקרת בעבר הילדות שלה. אביטל מרגישה שכל דף מהספר שלה צועקת "אבא" על אף שלא הכירה אותו ואולי בגלל. כדי לא לפגוע באמה היא מוכנה לבטל את רצונה לכתוב. ואמה כמו שומעת, ופגישתה עם מלאך המוות לא מאחרת לבוא.
מחברתה של סבתה מונחת על ברכיה, ושל אמה, ועכשיו שלה. היא חוקרת כמו את הגנים שלה, ומכירה את עצמה, את הדפוסים שלה שחוזרים ונשנים בסיפורי חייהן של סבתה ואימה. רגועה, שעכשיו היא יודעת את התשובה מתחיל תהליך של קבלה עצמית "זו פשוט הגנטיקה" היא אומרת לעצמה.
בעיני הגדולה של הספר הזה טמונה באנקדוטות מחיי המשפט, במקביל למסע הפנימי שלה.
כדי לרפא את עצמה ממחלה כרונית מכירה לעצמה אביטל את עולם המדיטציה, התעופה היוגית, וכו'. ובכלל שזורים בספר מתקשרים אסטרולוגים וכו', הפותרים לה בעיות עלומות שונות, כולל מקור נזילה עלום שבעלי מקצוע לא הצליחו לגלות. ובמקביל מגלה אביטל בעצמה יכולות תקשור – המתאמתות עם המציאות.
שני מקרים כאלו הביאו אותה (וגם אותי) לחבב את המכשפה שבה.
באחד מהם, במהלך שמיעת ראיות בתיק אזרחי, בתוך עיון בעשרות מסמכים שהוגשו כנאמנים למקור, חלף בה רעד בהתקלה במסמך אחד. כשהמשיכה הלאה חלף הרעד ושוב חזר כששבה אליו. החליטה לבקש את מקור המסמך. בתגובה נאמר, שהמסמך שביקשה נעלם. ויש לה תחושה שלסיום התיק יש קשר למסמך הנעלם.
בעיני זה מדהים, שיהיו לו כאלה יכולות לשופט, אינטואיציה, קריאת מחשבות ותקשור – יכולות היו לעזור למי שמשרת את הצדק.
ועל אף זאת, טוענת אביטל בית-נר כי בבתי המשפט אין צדק.
"מהו הצדק בעיניכם?" שואלת אביטל.
"הצדק הוא האמת" באה התשובה.
"ומהי אמת?"
"האמת שלנו"
"כל האנשים שהופיעו וטענו בפניי, כמעט ללא יוצא מן הכלל, האמינו וטענו כי האמת והצדק איתם. וכיצד ייתכן הדבר? הרי זה בלתי הגיוני ובלתי אפשרי. שאלתי את עצמי לא פעם, מהי אמת ואם נייתן בכלל לקבוע את האמת. אמנם הייתי שופטת, אך מי אני אם לא בן אדם... וכמו כל בן אדם יש לי ערכים, אמונות ודעות." כבר שמונתה לשופטת הבינה כי לכל אדם האמת שלו וכי אין אמת אחת. "אדם מאמין במה שהוא חפץ להאמין. לכל אדם אינטרס לומר את את שהוא אומר, וכשיש אינטרס, לא יכולה להיות כנות מוחלטת. כשאדם מאמין בדברים שהוא אומר, מבחינתו זו האמת. זו הסיבה למשל שאני אישית לא מאמינה במכשיר הפוליגרף"
(עמוד 97)
במסעה הארוך בעקבות הצדק, עם תובנותיו, עכשיו שהיא בדימוס, מבינה אביטל שגם זו מסכה. והיא מבקשת להסיר את המסכות שעטתה במשך השנים, ולחזור לעצמי הטהור ההתחלתי. זה שהיה לו חלומות אחרים לפני שנכנסה ל"רומן" רב השנים עם המסגרת.
"והנה הגיע היום בו אין לי יותר אף אחד שמצפה ממני, ואין יותר אף אחד שיאמר לי כי חלומותיי אינם מכובדים דיים. אין אמא, אין מורים, אין מנהל, והחברים כבר לא אותם חברים. העולם השתנה והיום ניתן לקבל אותי כמו שאני".
כמה משחרר.
ספר שהותיר אותי מלאה תובנות, כיוון שאני אוהבת לשמוע את סיפורם של אחרים, וללמוד ממנו על חיי שלי.
2 תגובות:
אהבתי את המסע שהיא עשתה, יכולתי להזדהות מהמסע שעשיתי בעצמי.
נכון שאין אמת אחת אך ישנה מהות שהיא כוללת הכול.
נכון שכל אחד עובר מסע אחר אך כולנו מגיעים לאומה מהות, אמת אחת הכוללת הכול...
את קבלת האחר, את ערכים, אהבה שמאפשרת לאחר להיות הוא יחיד ומיחד כפי שהוא..
והמהות הזאת שהיא אחת בלב כולנו פוגשת כל אחת במסעו ומפה הוא פוגש את ערכו, ערך חייו והוא שמח שהוא זה הוא...
אליי דיבר כווח המשיכה שלה למזרח וזה מאוד מסתדר אם מי שמתעסקת כול הזמן עם צדק מערבי בעיקרון. האם הספר מציג סיפורי פסק דין שמותר לה לחשוף כמו נגיד מה שעשה יורם יובל בספר שלו?
הוסף רשומת תגובה